רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת סמוי מן העין.

"רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת סמוי מן העין." (הנסיך הקטן\ אנטואן דה סנט-אכזיפרי)

הנסיך הקטן מלמד אותנו תובנות חשובות על החיים. הוא מזכיר לנו את הסקרנות עימה נולדנו (ואולי השארנו מאחור), את חשיבות ההסתכלות על העולם בפליאה, ההערכה של חברות אמיצה ועוד... הוא מזכיר לנו לראות עם הלב ולא רק עם העיניים.

החיים בקצב המהיר של החברה המערבית, עם תודעה שנשארה "תקועה" אי שם בימיו של האדם הקדמון, מובילים אותנו לחיות חיים מלאי לחץ, שכמעט ואין לו הזדמנות להשתחרר. אנחנו כל הזמן עסוקים, אם לא בהנעת הגוף שלנו, אז במחשבות. הקריין\ית הפנימי\ת בתודעה שלנו זורק\ת לנו הוראות בקצב מהיר: "אני צריך\ה לעשות את זה", "אסור שכך וכך יקרה", "אני חייב\ת לבצע את זה". ואנחנו? לא מהרהרים ולא מערערים על דבריו\ה ומבלים זמן מיותר בכל יום במחשבות על כמה אנחנו ו\או הסביבה לא בסדר, לא שווים, לא יכולים. האם המחשבות הללו מובילות אותך למחוזות חדשים? האם צורת החשיבה הזו מקרבת אותך לערכים אותם את\ה שואף\ת להגשים?

כנראה שלא. ברור שהישיבה על עלי הדפנה אינה מקדמת, אך גם שיפוטיות עצמית יכולה לעצור אותנו מלפעול, בדיוק באותה המידה (אם לא יותר). האמת היא שיש לנו, בני האנוש, יכולת מאוד טובה להסתגל. לא נולדנו לעולם הזה עם ניבים, פרווה או כוח פיזי רב, ובכל זאת אנו מצליחים כבר אלפי שנים להתמודד עם הטבע, על כל רבדיו, ולשנות את חיינו עם התפתחות הטכנולוגיה. אם אנחנו יכולים להמציא מכונה שמשנה את מזג האוויר בתוך הבית שלנו, אנחנו בהחלט יכולים לשנות את ההרגלים שלנו, למרות שזה עשוי להיות מאתגר ולא נוח. לשם כך חשוב שנקשיב ללב, כדי שנשמע מהם הדברים שבאמת חשובים לנו. הדברים שאם נפספס אותם, נתחרט באמת, ובגדול.

זהו תפקידה של הפסיכותרפיה בעיניי: לאפשר לנו לראות עם הלב. במהלך התבגרותנו למדנו לסמוך על העיניים ולפקפק בלב. אנו מתייחסים למחשבות שלנו כאל עובדות, "קונים" אותן במהירות רבה יותר משאנו קונים נעליים בחנות נעליים. בטיפול אנו עוצרים, מתבוננים. מתבוננים באירועים, במחשבות, ברגשות, בסיפור החיים, בקונפליקטים הפנימיים שמקשים עלינו לשמוע את קולו של הלב. לומדים להתחבר חזרה אל החלקים האוטנטיים שלנו ולפעול לפי צו הלב.

בסופו של דבר, בכל אחד מאיתנו ישנו נסיך קטן, שמחכה שנקשיב לו.