הבדלים בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לטיפול התנהגותי-דיאלקטי (DBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא שילוב בין הטיפול ההתנהגותי (Behaviour Therapy) לטיפול הקוגניטיבי (Cognitive Therapy). מקובל להתייחס אל הטיפול ההתנהגותי כאל "הגל הראשון של CBT" ואל השילוב עם הטיפול הקוגניטיבי כאל "הגל השני של CBT". טיפול התנהגותי-דיאלקטי (DBT) הוא חלק מ"הגל השלישי של CBT" יחד עם טיפולים כמו סכמה תרפיה (Schema Therapy), טיפול קבלה ומחוייבות (ACT- Acceptance & Commitment Therapy) ועוד.

מהם ההבדלים המרכזיים?

מטרות הטיפול:

בטיפול CBT המטרות מוגדרות בהתאם לנושאים שהביאו את המטופל-ת לטיפול. פעמים רבות השאיפה היא להפחית תדירות של תסמינים ו\או להגביר את היכולת להתמודד איתם בצורה מיטיבה. בד"כ אין הירארכיה מאורגנת מראש של מטרות, היא נבנית לפי הנחיות המטופל-ת וצרכיו-ה.

בטיפול DBT המטרה המרכזית היא לעזור למטופל-ת לבנות חיים ששווה לחיותם, כפי שהוא\היא מגדיר-ה אותם. לשם כך מגדירים שלל "התנהגויות מטרה" המסודרות בהירארכיה המוחלטת מראש, למשל, מטרות מהשלב הראשון של הטיפול: 1. התנהגויות מסכנות חיים (את חייו-ה של המטופל-ת וסביבתו-ה). 2. התנהגויות (של המטופל-ת ושל המטפל-ת) שמפריעות לטיפול. 3. התנהגויות שפוגעות באיכות חיים. 4.התנהגויות\ מיומנויות שיש להגביר את תדירותן ועוד.

למי מתאים הטיפול:

טיפולי CBT מתאימים לטיפול פרטני, קבוצתי, משפחתי, זוגי, דיאדי וכו'. עם ילדים בגילאי הגן ההתמקדות תהיה בד"כ בהדרכת הורים (טיפול בהורות) ובטיפול דיאדי. מגיל ביה"ס היסודי והלאה לעיתים ההעדפה היא שילוב של הדרכת הורים (טיפול בהורות) +טיפול לילד-ה. עם בוגרים-ות יכולים להיות שילובים שונים, בהתאם לצרכים. בהתאם, הטיפול מיועד לא-נשים המתמודדים-ות עם מגוון רחב של קשיים וסימני שאלה.

טיפול DBT הוא טיפול לא-נשים שמתמודדים-ות עם קושי בוויסות של רגשות. כשהאדם אינו מרוצה מהאופן שבו הוא פועל עם רגשותיו, מתחרט על פעולותיו ו\או מוצא את עצמו נמנע מדברים שחשובים לו עקב הרצון להימנע מרגשות, כדאי לשקול טיפול DBT. במקור הטיפול פותח עבור א-נשים עם התנהגות אובדנית ו\או פגיעה עצמית, אולם המחקרים מראים את יעילותו עם מגוון אוכלוסיות, כשהדגש הוא על הקושי בוויסות (עבודה עם) רגשות. חשוב לדעת שישנם סוגים שונים של DBT. למשל: DBT לילדים (DBT-C), לבני-ות נוער (DBT-A), לא-נשים המתמודדים-ות עם טראומה מורכבת על רקע פגיעה מתמשכת בילדות (DBT-PTSD) ועוד.

מבנה המערך הטיפולי הבסיסי:

בטיפול CBT יש בדרך כלל טיפול פרטני\טיפול קבוצתי\טיפול משפחתי\טיפול זוגי\טיפול דיאדי וכדומה.

בטיפול DBT המערך המלא כולל טיפול פרטני שבועי, אימון מיומנויות DBT שבועי (פרטני\קבוצתי) למטופלים-ות שנמצאים-ות בשלב הראשון של הטיפול, אימון טלפוני (המסייע בעיקר להטמעת מיומנויות חדשות בחיי היומיום) וקבוצת עמיתים-ות למטפל-ת (המסייעת למטפל-ת במגוון דרכים, למשל בהפחתת שחיקה ובהיצמדות לעקרונות DBT בכדי לתת DBT איכותי).

המודל המנחה את השעה הטיפולית:

בטיפול CBT חלק מהמטפלים-ות עובדים-ות לפי פרוטוקולים טיפוליים מבוססי מחקר, שמתווים דרך מאוד ספציפית לעבודה הטיפולית בשעה הטיפולית. חלק מהמטפלים-ות עובדים-ות תוך הסתמכות על פרוטוקולים ולא באמצעות מעקב אחריהם.

בטיפול DBT פרטני אין מעקב אחר פרוטוקול, אלא התנהלות בהתאם לעקרונות הטיפוליים של DBT. יחד עם זאת, אימון המיומנויות של DBT הוא פרוטוקולי ויש לעקוב אחר ההנחיות כלשונן.

מבנה הטיפול:

טיפול CBT מתחיל בד"כ במספר פגישות של היכרות והערכה (בין 1-3), במהלכן גם מגדירים את מטרות הטיפול. לאחר מכן יש עבודה טיפולית עפ"י תוכנית טיפול אישית. לקראת סוף הטיפול, לאחר השגת מטרותיו, ישנו שלב של "מניעת הישנות" (relapse prevention) שבו מסכמים את הלמידה ומתכוננים לעתיד.

טיפול DBT מתחיל תמיד בשלב של טרום-טיפול (בין 4-8 מפגשים). בנוסף לאיסוף מידע ולהגדרת מטרות, במהלך טרום-טיפול המטופל-ת מקבל-ת מידע ומתנסה בחלקים שונים של הטיפול, בכדי שהמטפל-ת והמטופל-ת יוכלו להחליט האם זה הטיפול והמטפל-ת המתאים-ה. במהלך שלב זה הטיפול טרם החל. לאחריו, המטופל-ת נכנס-ת לשלב הטיפולי, בהתאם למצבו-ה הראשוני:

שלב 1: ייצוב ההתנהגות (זהו השלב בו אחד מהמוקדים הוא ויסות רגשי).

שלב 2: טיפול בקשיים רגשיים משמעותיים (זהו השלב בו לעיתים המיקוד הוא בPTSD).

שלב 3: הגברת כבוד-עצמי וטיפול בבעיות חיים (זהו השלב בו פועלים לכיוון חיים ששווה לחיותם).

שלב 4: הגברת תחושת שמחה ותחושה של השלמה פנימית.

הקשר הטיפולי:

הקשר הטיפולי עשוי להיות די דומה בשני הטיפולים. מטפלי-ות CBT ו-DBT רואים-ות במטופל-ת שותף-ה מלא-ה לתהליך הטיפולי, והקשר שוויוני (אך לא סימטרי) ובגובה העיניים. המטפל-ת והמטופל-ת נדרשים-ות להיות מאוד פעילים-ות במהלך הפגישות וביניהן. בטיפול DBT נעשית עבודה משמעותית רבה על התנהגויות שמופיעות בקשר בין המטופל-ת והמטפל-ת, בעוד בCBT לעיתים אין צורך במרכיב זה.

שימוש במעקב אחר התנהגויות (monitoring):

בטיפול CBT לעיתים קרובות יש שימוש בטבלאות למעקב אחר תדירות והשפעות על התנהגויות שנמצאות במוקד הטיפולי. בטיפול DBT זהו חלק חיוני והכרחי, בין השאר לשם קביעת נושאי העבודה בפגישות, בדיקת יעילות הטיפול והחלטה על מעבר בין שלבי הטיפול.

שני הטיפולים מבוססי מחקר ונחקרים ללא הרף. בעוד טיפול CBT משלב טיפול התנהגותי עם טיפול קוגניטיבי, טיפול DBT הוא טיפול התנהגותי המשלב בתוכו עקרונות מתוך זן-בודהיזם והפילוסופיה הדיאלקטית. הוא מושפע (מעט) מהטיפול הקוגניטיבי (יש מעט מיקוד במחשבות ויותר ברגשות) וכן מאוד מחובר למחקר על רגשות ואבולוציה. בהתאם לטיפול ההתנהגותי, הדגש בתחילת טיפול DBT הוא על חשיפה לרגשות מגוונים ועל למידת התנהגויות חדשות. על כן יש המגדירים אותו כטיפול חווייתי מבוסס חשיפה.

מתלבט-ת איזה טיפול לנסות? כדאי לפנות לפגישת התייעצות עם מטפל-ת בעל-ת היכרות מעמיקה עם שתי הגישות. בהצלחה!